Shabbath
Daf 61a
משנה: הַמּוֹצִיא קוּפַּת הָרוֹכְלִין אַף עַל פִּי שֶׁיֶּשׁ בָּהּ מִינִין הַרְבֵּה אֵינוֹ חַייָּב אֶלָּא חַטָּאת אֶחָת. זֵרְעוֹנֵי גִינָּה פָּחוֹת מִכַּגְּרוֹגֶרֶת. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר חֲמִשָּׁה. זֶרַע קִשּׁוּאִין שְׁנַיִם. זֶרַע דְּלוּעִין שְׁנַיִם זֶרַע פּוֹל מִצְרִי שְׁנַיִם. חָגָב חַי כָּל שֶׁהוּא. מֵת כַּגְּרוֹגָרֶת. צִפֹּרֶת כְּרָמִים בֵּין חַיָּה בֵּין מֵתָה כָּל שֶׁהוּא מִפְּנֵי שֶׁמַּצְנִיעִין אוֹתָהּ לִירְפוּאָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף הַמּוֹצִיא חָגָב חַי טָמֵא כָּל שֶׁהוּא מִפְּנֵי שֶׁמַּצְנִיעִין אוֹתוֹ לַקָּטָן לִשְׂחֹק בּוֹ׃
Traduction
Celui qui porte au dehors la boîte d’un épicier, bien qu’elle contienne de nombreuses espèces, ne sera passible de péché qu’une fois. L’interdit a lieu pour les semences de jardinage dès qu’il y en a près de la valeur d’une figue. R. Juda b. Betera dit que la défense subsiste pour 5 sortes; savoir 2 semences de courges, ou 2 de concombres, ou des fèves égyptiennes, ou une part minime de sauterelle pure (comestible), ou pour un fragment de cadavre, équivalent à une figue sèche, ou une part minime de l’oiseau de vigne, vivant ou mort, parce qu’on le conserve avec soin comme remède. Selon R. Juda, il est aussi défendu d’emporter au dehors de la sauterelle vivante impure, si peu que ce soit, parce qu’elle sert de jouet aux enfants.
Pnei Moshe non traduit
מתני' המוציא קופת הרוכלין. המוכרי בשמים ויש להן הרבה מינין מצרורות בשמים בקופות שלהן:
אלא חטאת אחת. דכולה חדא הוצאה חשיבא:
זרעוני גינה. שאין נאכלין שיעורן בפחות מכגרוגרת ולא כשיעור אוכלין שהוא כגרוגרת:
חמשה. מהן הוי שיעור להוצאה ואין הלכה כר' יוסי בן בתירא:
זרע קשואין. שיעורן בשנים וכן זרע דילועין וכו' בשנים מהן חשובין להוצאה:
חגב חי כל שהוא. דחשוב ואם מת שיעורו בכגרוגרת כשאר אוכלין:
ציפורת כרמים. שהוא מצוי שם ובין הדקלים:
לרפואה. להתחכם והכא מפרש בגמרא למשיחה למי שיש לו בקעים בפניו ובגופו:
לשחק בו. ות''ק סבר דלא יהבינן ליה לתינוק דילמא מיית ואכיל ליה ואין הלכה כר' יהודה:
הלכה: ו'. 61a תַּנֵּי. אַף רֵיחַ רַע כָּל שֶׁהוּא. אָמַר רִבִּי אִילָא. אַף רִבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֶה בָהּ. מוֹדֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּאִיסּוּרֵי הֲנָייָה.
Traduction
On a enseigné qu’on interdit aussi ce qui produit une mauvaise odeur, si peu que ce soit. R. Ila dit: même R. Simon, qui d’ordinaire permet le travail ne servant pas directement, reconnaît ici que ce transport est défendu, vu qu’il s’agit d’objets dont toute jouissance est interdite (et que l’on est content d’en être débarrassé).
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני אף ריח רע כל שהוא. שרוצה להוציאו מן הבית וכל שהוא חשיבה הוצאה:
אף ר''ש מודה בה. ר''ש דלעיל בפ' המוציא דס''ל לא אמרו כל השיעורים הללו אלא למצניעיהן דאפילו המצניע שיעורא זוטא מיהת בעי ואם לא הצניעו מעיקרא ס''ל דצריך שיעור גדול ממה שס''ל לחכמים כדקאמר התם כולן ברביעית מידה הוא בריח רע דהוצאתו בכל שהוא לפי שלפעמים מוציאין אותן כדי לעשן לחולן וכן מודה ר''ש באיסורי הנאה דאיסורן אחשבינהו והכי גריס נמי לקמן בפ' המצניע:
הלכה: ז. וְקַשְׁיָא. אִילּוּ הוֹצִיא וְהוֹצִיא בְהֶעֱלֵם אֶחָד כְּלוּם הוּא חַייָב אֶלָּא אֶחָד. לְמִי נִצְרְכָה. לְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. שֶׁלֹּא תֹאמַר. מִינִים הַרְבֶּה יֵיעָשׂוּ בְּהֶעֱלֵימוֹת הַרְבֶּה וִיהֵא חַייָב עַל כָּל אַחַת וָאַחַת. לָפוּם כֵּן צָרַךְ מֵימַר. אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא אַחַת.
Traduction
Contre le transport de la boîte d’un épicier (§ 7), on peut objecter ceci: puisqu’en transportant plusieurs fois dans un même état d’ignorance, on n’est qu’une fois coupable, ne va-t-il pas sans dire qu’il en est de même pour plusieurs objets portée d’un coup? En effet, il n’a fallu l’enseigner que selon R. Eliézer, pour que l’on ne suppose pas que le transport de plusieurs sortes équivaut à plusieurs ignorances, auquel cas on prononce plusieurs culpabilités; on a donc énoncé que l’on est une seule fois coupable.
Pnei Moshe non traduit
גמ' וקשיא. למה לי למיתני אע''פ שיש בו מינין הרבה פשיטא והרי אילו הוציא וחזר והוציא בהעלם אחד כלום הוא חייב אלא אחת:
למי נצרכא לר''א. דאמר בפ''ג דכריתות קצר וקצר אפילו בהעלם אחת נעשה כמי שעשה בהעלמות הרבה ויהא חייב על כל אחד ואחד ושלא תאמר דה''נ הואיל ויש כאן ממינים הרבה יעשו כמו בהעלמות הרבה ויהא חייב על כל א' וא' לפום כן צריך מימר דאינו חייב אלא אחת אפילו לר''א דשאני התם דמיהת עשה כל המלאכה כשיעור בפני עצמה אבל הכא הכל בהוצאה אחת ובבת אחת:
זֵרְעוֹנֵי גִינָּה פָּחוֹת מִכַּגְּרוֹגֶרֶת. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר. חֲמִשָּׁה. מָה טַעֲמָא דְרִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ לְהִיזָּרַע בָעֲרוּגָה.
Traduction
''Les plantes de jardin, selon R. Juda b. Betera, sont défendues au nombre de 5''; il parle de ce nombre, parce que c’est l’usage de les semer ainsi.
Pnei Moshe non traduit
שכן דרכן להיזרע בערוגה. חמשה ופחות מכאן אין נזרעים בערוגה:
זֶרַע קִישּׁוּאִין שְׁנַיִם. זֶרַע דִּילוּעִין שְׁנַיִם. זֶרַע פּוֹל מִצְרִי שְׁנַיִם. תַּנֵּי. חִיטִּים מָדִיּוֹת שְׁתַּיִם. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. חִיטִּין עַל יְדֵי שֶׁהֵן חֲבִיבוֹת עָשׂוּ אוֹתָן כִּשְׁאַר זֵרְעוֹנֵי גִינָּה שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין.
Traduction
''2 semences de courge, 2 semences de concombres, etc.''. On a enseigné que c’est aussi la mesure pour le froment de Médie (429)Ci-dessus, 7, 1, et ci-après, 12, 2.. R. Samuel dit au nom de R. Zeira: comme le froment est très recherché, on l’a placé au même rang que les plantes rares des jardins, non comestibles (2 grains suffisent).
Pnei Moshe non traduit
תני חטים מדיות שתים וכו'. גרסינן לה לעיל פ' כלל גדול בהלכה א':
חָגָב חַי כָּל שֶׁהוּא. מֵת כַּגְּרוֹגֶרֶת. הָדָא דָאַתְּ אָמַר. בְּטָהוֹר. אֲבָל בְטָמֵא כִּמְלוֹא פִי הַכֶּלֶב.
Traduction
Ce qui est dit des sauterelles s’applique aux espèces pures; mais pour les impures la mesure sera de la contenance de la gueule d’un lion.
Pnei Moshe non traduit
בטהור. דחזי לאכילה דחגבים אין טעונין שחיטה אבל בטמא ומת שיעורו כמלא פי הכלב:
צִפֹּרֶת כְּרָמִים בֵּין חַיָּה בֵּין מֵתָה כָּל שֶׁהִיא. שֶׁמַּצְנִיעִין אוֹתָהּ לִירְפוּאָה. אָמַר רִבִּי אָחָא. שֶׁכֵּן אִשָּׁה סְטִיפָה מוֹשֶׁחֶת מִמֶּנָּהּ וְהִיא מִתְרַפָּא. תַּמָּן אָֽמְרִין. מָאן דְּבָעֵי נִיפְרוֹשׁ מִן דֶּרֶךְ הָאָרֶץ אֲכִיל פַּלְגָּא וּשְׁבִיק פַּלָגָּא. שֶׁלִּשְׂמֹאל אָסוּר וְשֶׁלִּימִין מוֹתָּר. אָבַד כָּל שֶׁהוּא חָסֵר כָּל שֶׁהוּא אֵין לוֹ תְקָנָה עוֹלָמִית. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. אָמַר רִבִּי יוּסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. יְהַב לָהּ גַּו צְלוֹחִית דְּבַשׁ.
Traduction
– ''L’oiseau des vignes, etc.''. En effet, dit R. Aha, les femmes atteintes d’hémorragie s’en frottent le corps pour se guérir. On a dit là-bas (à Babylone): celui qui veut s’écarter des usages habituels (430)Ou: ne s'adresser qu'aux études religieuses et s'instruire. mangera la moitié de cet oiseau et laissera l’autre moitié; la partie de gauche (dangereuse) est interdite, et celle de droite est permise. S’il perd une parcelle de la partie de gauche, ou s’il en laisse tomber, il ne pourra plus jamais y remédier (et le savant oubliera son savoir). Comment donc fait-on pour préserver cette part? On la place dans un flacon de miel, dit R. Yossé b. R. Aboun.
Pnei Moshe non traduit
שכן אשה סטיפה. שיש לה בקעים בפניה ומלשון המוסטפות בריש דמאי הוא:
מאן דבעי ניפרוש מדרך הארץ. שלא יוכל לשמש:
אכיל פלגא ושביק פלגא. שכך היא הסגולה או לאכול כולו או שלא לאכלו ואם אוכלו פלגא של שמאלו אסור מפני שמתעקר ושל ימין שלו מותר דיש תקנה לאכול כולו ואם אבד כל שהוא או חסר כל שהוא ממנה שוב אין לו תקנה עולמית:
יהב לה. גו צלוחית דבש. והיא מתקיימת שלא תחסר כל שהוא שהדבש הוא מקיים למה שמטמינין בתוכו:
Shabbath
Daf 61b
משנה: הַמַּצְנִיעַ לְזֶרַע לְדוּגְמָא וְלִרְפוּאָה הוֹצִיאוֹ בַשַּׁבָּת חַייָב עָלָיו בְּכָל שֶׁהוּא. וְכָל אָדָם אֵין חַייָבִין עָלָיו אֶלָּא כְשִׁעוּרוֹ. חָזַר וְהִכְנִיסוֹ אֵינוֹ חַייָב עָלָיו אֶלָּא כְשִׁיעוּרוֹ:
Traduction
Si (la veille) on conserve un objet pour servir de semence, ou d’échantillon, deigma, ou de remède, et qu’on l’emporte le samedi, on est coupable, quelque petite que soit la part. Toute autre personne n’est coupable qu’en emportant la mesure légale. Si ladite personne (précitée) rapporte l’objet à la maison, elle n’est coupable qu’en portant la quantité légale.
Pnei Moshe non traduit
מתני' המצניע לזרע ולדוגמא לרפואה. לדוגמא להראות זה לדוגמא לפני הקונים והתם בגמרא פריך למה לי למיתני המצניע ליתני המוציא לזרע ולדוגמא או לרפואה חייב בכל שהוא דהא ודאי א''צ שיעור אלא במוציא סתם אבל זה שטרח להוציא לכך אחשביה הוא ומתחייב בכל שהוא. ומשני מתני' דמיירי בשהצניעו מתחילה לכך ושכח למאי הצניעו והוציאו בשבת סתם וה''א דמכיון דשכח בטולי בטלה מחשבתו קמ''ל דאמרי' כל העושה מסתמא על דעת ראשונה הוא עושה:
וכל אדם אין חייבין עליו אלא כשיעורו. הא קמ''ל דאע''ג דזה הצניעו ומתחייב בכל שהוא אין אדם אחר מתחייב בשביל מחשבתו של זה:
חזר והכניסו אינו חייב אלא כשיעורו. הכא נמי פריך פשיטא דמכיון שחזר והכניסו נמלך הוא על מחשבתו הראשונה והרי הוא כשאר כל האדם וצריך שיעור אלא דמיירי שזה לא נמלך עליו כ''א אחר שהוציא זרקו לאוצר ומקומו ניכר הוא דמהו דתימא מכיון דמקומו ניכר אכתי במילתיה קמייתא קאי קמ''ל מדזרקו לאוצר בטולי בטל למחשבתו ולפיכך אם חזר והכניסו אינו חייב על הכנסה זו עד שיכניס כשיעור:
הלכה: הַמַּצְנִיעַ לְזֶרַע כול'. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה בָעֵי. מַתְנִיתָא דְרִבִּי יְהוּדָה. דְּרִבִּי יְהוּדָה אָמַר. אוּמָּן בָּאוּמְנָתוֹ חַייָב. אָתָא רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. דְּרִבִּי יְהוּדָה הִיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. לֹא אַתְיָא אֶלָּא לְדֵיגְמָא. שֶׁכְּבָר נִתְפַּייֵס הַלּוֹקֵחַ. אֲבָל לְזֶרַע וְלִרְפוּאָה אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא חַייָב. הִצְנִיעוֹ זֶה וְהוֹצִיאוֹ זֶה פָּטוּר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר מְחַייֵב. מַה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּשֶׁהוֹצִיאוֹ מִדַּעַת הַשִּׁינִי. דִּבְרֵי הַכֹּל פָּטוּר. אִם בְּשֶׁהוֹצִיאוֹ מִדַּעַת הָרִאשׁוֹן. דִּבְרֵי הַכֹּל חַייָב. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין. בִּסְתָם. וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. חֲזָקָה. מִדַּעַת הַשֵּׁינִי הוֹצִיאוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. חֲזָקָה. מִדַּעַת הָרִאשׁוֹן הוֹצִיאוֹ.
Traduction
R. Jérémie dit que R. Yossé b. R. Hanina demanda: notre Mishna n’est-elle pas de l’avis exclusif de R. Juda, qui dit plus haut (1, 3): l’ouvrier sortant avec son outil de profession est coupable, comme ici ''celui qui conserve un échantillon'', tandis que R. Meir le permet? En effet, dit R. Juda b. Pazi au nom de R. Yossé b. R. Hanina, c’est conforme à R. Juda. Toutefois, fut-il ajouté, il se peut que ce soit aussi conforme à l’avis de R. Meir; quant à l’interdit de l’échantillon, c’est qu’il a été agréé par l’acheteur: ce qui lui donne plus de valeur; mais pour la semence, ou le remède, on est coupable, quelque petite que soit la mesure. Lorsqu’un individu conserve l’objet et qu’un autre l’emporte au dehors, le second n’est pas coupable, la mesure n’y étant plus; selon R. Simon b. Eléazar, il est aussi coupable. En quel cas cette discussion a-t-elle lieu? Si le second déclare l’avoir emporté de son propre mouvement, il est évident, selon l’avis de tous, qu’il y a dispense; s’il déclare l’avoir emporté selon le désir du premier, il est évident selon tous qu’il est coupable; c’est qu’il s’agit du cas où rien n’a été dit; les autres rabbins admettent alors la présomption que ce second l’a emporté de son propre mouvement, tandis que R. Simon b. Eliézer suppose la présomption qu’il l’a emporté d’après le désir du premier.
Pnei Moshe non traduit
גמ' ר' יוסי בר' חנינה בעי. מי נימא דמתני' דקתני המוציא בשבת למה שהצניע לדוגמא מתחייב בכל שהוא דכר' יהודה היא דאתיא דקסבר אומן דרך אומנתו מתחייב לעולם אפי' בדבר שאין שאר כל אדם מתחייב עליו כדקתני בברייתא והובאה לעיל בפ''ק בהלכה ג' גבי לא יצא החייט במחטו וה''נ קס''ד דזה שמצניע לדוגמא או לדבר שדרכו בכך כמו זה שדרכו למכור דברים כאלו וכיוצא בו מתחייב הוא לעולם בכל שהוא ומטעמא דהוי כאומן דרך אומנתו וא''כ מתני' ר' יהודה היא דהא חכמים פליגי עליה התם וסבירא להו דלא מחלקינן בדין הוצאה בשבת. בין אומן דרך אומנתו ובין שאר כל אדם:
אתא ר' יהודה בר פזי. וקאמר בהדיא בשם ר' יוסי בר' חנינא דאוקי למתני' כר' יהודה ולא כר' ירמיה דקאמר בדרך בעיא בשמיה וכדמפרש לה איהו גופיה דלא אתיא הא דאמרי דכר' יהודה היא דוקא אלא לדין המצניע לדוגמא והוציאו:
שכבר נתפייס הלוקח. כלומר משום דמשמע שאפילו כבר נתפייס הלוקח בו אחר שראה לדוגמא זו מ''מ מתחייב זה לעולם עליו בכל שהוא וא''כ ע''כ דטעמא הויא משום שהוא כאומן בדרך אומנתו והלכך האי דלדוגמא לא מיתוקמא אלא אליבא דר' יהודה אבל הא דקתני לזרע ולרפואה ודאי ככ''ע אתיא שאפי' בכל שהוא מיתחייב דהני לא דמיין להאי דלדוגמא דבשלמא לדוגמא שייך שפיר למימר ביה שאף שהראה פנים אחת להלוקח ונתפייס בו עדיין מחזיקו זה בידו לראותו לדוגמא לאחר ומכיון דאמרי' דלעולם הוא מתחייב עליו בכל שהוא ואע''פ שעכשיו אינו מוציאו להראות לדוגמא וטעמא הואיל ולדוגמא קאי הוי כאומן דרך אומנתו וא''כ לא מיתוקמא אלא כר' יהודה אבל באינך הרי מכיון שהוציאו לזרע או לרפואה כבר אינו בידו שקיים מחשבתו ונתנו לזרע או לרפואה וברישא דאכתי לא איירי בחזר ונמלך בו או בגוונא אחריתא וכדפרישית במתני' ודאי לכ''ע מתחייב עליהן בכל שהוא:
הצניעו זה והוציאו זה. פלוגתא דחכמים ור''ש בן אלעזר הוא דלחכמים פטור האחר בכל שהוא ורשב''א מחייב כדתני בתוספתא פ''ט. ומפרש לה הש''ס מה אנן קיימין פלוגתייהו:
אם בשהוציאו מדעת השני. כלומר זה השני שהוציאו מדעתו הוא שהוציאו ולא על דעת הראשון שהצניעו לכך כזה ודאי לד''ה הוא פטור עליו שהרי אין בו שיעור ואיהו לא הוציאו על דעת מחשבתו של הראשון ואם בשהוציאו על דעת הראשון שחישב עליו להצניעו לכך בזה ודאי לד''ה חייב הוא כמו הראשון:
אלא כן אנן קיימין. לפלוגתייהו בהוציאו סתם דבהא פליגי דרבנן אמרי דחזקה שמדעת עצמו הוציאו השני ולא על מנת דעתו של הראשון ורשב''א ס''ל דמכיון שהוציאו סתם אמרי' חזקה שעל מנת דעת הראשון הוציאו ומתחייב בכל שהוא:
רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף הַמּוֹצִיא חָגָב חַי טָמֵא כָּל שֶׁהוּא. 61b הָא טָהוֹר בֵּין חַי בֵין מֵת כַּגְּרוֹגֶרֶת. רִבִּי יְהוּדָה כְדַעְתֵּיהּ. דְּרִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אוֹכְלִין טְהוֹרִין אֵין מְשַׂחֲקִין בָּהֶן. וְהָא כְתִיב הַֽתְשַׂחֶק בּ֖וֹ כַּצִּפּ֑וֹר. לֹא הֵיתֵר מִן כְּלָל אִיסּוּר הוּא. וְהָא כְתִיב כַּצִּפּ֑וֹר. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. מִכֵּיוָן שֶׁהִיא מְחוּסֶּרֶת שְׁחִיטָה כִּטְמֵיאָה הִיא.
Traduction
''Selon R. Juda dit la Mishna, le transport même d’une sauterelle vivante impure est interdit, etc.''. Si donc elle est pure, vivante ou morte, la mesure sera équivalente à une figue sèche. Son avis est conforme ici à ce qu’il dit ailleurs: avec les comestibles purs, il n’est pas permis de jouer. Mais n’est-il pas dit (Jb 40, 29): Plaisantes-tu avec lui comme un oiseau? Là, on n’indique pas qu’il soit permis de manger le cétacé en question, puisqu’il fait partie des poissons interdits (aussi peut-on s’en amuser). Mais, puisqu’il est dit comme un oiseau, ne peut-on pas en inférer que l’on plaisante avec l’oiseau? C’est que, dit R. Matnia, aussi longtemps que la cérémonie de l’égorgement n’a pas eu lieu, il est comme impur, ou interdit (et l’on peut s’en amuser).
Pnei Moshe non traduit
הא טהור בין חי בין מת כגרוגרת. דרך בעיא היא אי נימא דהואיל ור' יהודה קאמר טמא דוקא א''כ תידוק מינה אבל טהור לעולם שיעורו כגרוגרת אפילו חי ופליג את''ק גם בטהור או לא. וקאמר דבחי טהור לא פליג וס''ל נמי שיעורו בכל שהוא והא דנקיט טמא ר' יהודה כדעתיה דס''ל אוכלין טהורין אין משחקין בהן דלא ניתנו אלא לאכילה:
והא כתיב התשחק בו כציפור ותקשרנו לנערותיך. וצפור טהורה משמע אלמא בר שחיקה הוא להנערים:
לא היתר מן כלל איסור הוא. כלומר מהיכא פשיטא דצפור טהורה היא ואי מדכתיב כל צפור טהורה תאכלו וכי לא היתר מכלל איסור הוא דשאר צפור מהטמאים אסור הוא לכם וצפור טהורה אני מתיר לכם א''כ משמע דטמא ג''כ נקרא צפור וקרא דאיוב בצפור טמא משתעי:
והא כתיב כצפור. בפת''ח תחת הכ''ף דמשמע כצפור הידוע ומסומן במה שכתוב אצלו ואין לך צפור מסומן בתורה אלא זה בלבד כל צפור טהורה וא''כ קרא לא קאי אלא על הצפור הטהור ואכתי ש''מ דמשחקין בטהורין:
א''ר מתנייה. מהאי קרא דאיוב לק''מ דאע''ג דמשמע דבצפור טהור משתעי מ''מ מכיון שהיא מחוסרת שחיטה כטמאה היא לענין זה שניתן לשחוק בה דאכתי מחוסרת תיקון לאכילה היא וכי קאמר ר' יהודה אוכלין טהורין אין משחקין בהן בשאינן מחוסרין שחיטה וכגון חגבים טהורין שאינן טעונין שחיטה ואינן אסורין משום אבר מן החי ואע''ג דמיהת משום בל תשקצו אית ביה לאכלו כשהוא חי מ''מ הרי מותר לחתוך ממנו אבר ולאכלו ואע''פ שמדרך לרחצו ולאכלו אין זה נקרא מחוסר תיקון לאכילה ואין משחקין בו ולפיכך קאמר ר' יהודה חגב חי טמא שזהו ניתן לשחוק בו בחגב:
הדרן עלך פרק רבי עקיבא
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source